תופעה המתרחשת כאשר אור פוגע במשטח, וחלק ממנו או כולו מוחזרים אל המרחב בזווית החזרה, ונוצרת השתקפות.

חוק שמציג את היחס הישר בין מאמץ ובין מעוות יחסי בתחום האלסטי. החוק קובע כי כוח הפועל על קפיץ גורם לתזוזה יחסית לכוח ויחסית לקבוע הקפיץ. יחס זה נקרא באופן כללי "מודול האלסטיות", ובמקרה הפרטי של קפיץ: "קבוע הקפיץ".

זרם חשמלי העובר במוליך יוצר שדה מגנטי סביבו. מנגד, שדה מגנטי משתנה העובר במוליך יוצר בו זרם (זרם מושרה).
חוק לנץ קובע את כיוון הזרם המושרה במוליך ככזה השואף להקטין את שינוי השדה המגנטי העובר בו.

חוק העוסק בשבירה של קרניים במעבר בין שני תווכים בעלי מקדם שבירה שונה.
על פי חוק סנל, קיים יחס ישר בין זווית הפגיעה ומקדם השבירה של תווך אחד ובין זווית היציאה ומקדם השבירה של התווך השני.

אחד החוקים הבסיסיים באלקטרומגנטיות. החוק מתאר איך אפשר לייצר מתח חשמלי באמצעות שדה מגנטי. חוק פארדיי מציין כי כאשר השטף המגנטי שעובר בלולאה מוליכה סגורה משתנה עם הזמן, אזי מושרה בלולאה מתח חשמלי. על עיקרון חוק זה מתבססת פעולתם של מכשירי חשמל רבים, כמו הדינמו והגנרטור.

מתאר כי קיימת דחייה בין שני מטענים זהים ומשיכה בין שני מטענים הפוכים בסימנם זה מזה. החוק קובע כי עוצמת המשיכה בין המטענים היא פרופורציונלית באופן ישר לגודל המטענים, ובאופן הפוך לריבוע המרחק ביניהם. כלומר, עוצמת המשיכה עולה ככל שהמטענים גדולים יותר, וקטנה בריבוע ככל שמטענים רחוקים יותר.

אחד מחוקי השימור הבסיסים בפיזיקה. החוק קובע שסך האנרגיה במערכת סגורה הוא גודל קבוע שאינו משתנה. בהתאם לחוק, שינוי אנרגיה במערכת סגורה יתבטא רק בשינוי צורת האנרגיה או במיקומה, אך כמות האנרגיה קבועה תמיד.

תרמודינמיקה היא ענף בפיזיקה שעוסק בקשר בין חום, אנרגיה והפקת עבודה ממערכות פיזיקליות. לתרמודינמיקה יש ארבעה חוקי יסוד, כלהלן:
חוק האפס: אם שני גופים נמצאים בשיווי משקל תרמי עם גוף שלישי, אז הם גם בשיווי משקל זה עם זה.
החוק הראשון: נובע מתוך חוק שימור האנרגיה. קובע כי כל שינוי באנרגיה הפנימית של גוף יהיה שווה לסך החום שנכנס לגוף מסביבתו, בניכוי עבודה שהגוף ביצע על סביבתו.
החוק השני: לחוק השני יש כמה הגדרות שקולות זו לזו. אחת מהן היא כי חום לא יעבור באופן ספונטני מגוף קר לגוף חם. ניסוח אחר קובע שרמת האנטרופיה ביקום אינה יורדת, אלא נשמרת תמיד או גדלה.
החוק השלישי: החוק השלישי של התרמודינמיקה עוסק בערכה של האנטרופיה כשהטמפרטורה מגיעה לאפס המוחלט. מהחוק נובע שככל שמתקרבים לאפס המוחלט, כך התהליכים בחומר מאיטים ופוסקים והאנטרופיה מתקרבת לערכה המינימלי.

שלושה חוקים העוסקים בתנועתם של גופים. אלה הם חוקי היסוד של המכניקה הקלאסית.

החוק הראשון – חוק ההתמד: כל גוף יתמיד במצבו, כל עוד אין כוחות חיצוניים שפועלים עליו. בהיעדר כוחות חיצוניים גוף השרוי במנוחה יישאר במנוחה, וגוף נע יתמיד בתנועתו במהירות קבועה בקו ישר.

החוק השני – חוק התאוצה: תאוצה של גוף פרופורציונית לכוח שפועל עליו, ופועלת לאותו כיוון. התאוצה הפוכה בגודלה למסת הגוף.

החוק השלישי – חוק הפעולה והתגובה: גוף המפעיל כוח על גוף אחר; הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף הראשון.

חוקי קפלר מתארים באופן כללי את תנועתם של שני גופים שבהם גוף אחד מסיבי הרבה יותר מהגוף השני. חוקים אלה משמשים בתיאור תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש.

החוק הראשון: צורת המסלול של כל כוכב לכת סביב השמש היא אליפסה. השמש נמצאת באחד מהמוקדים של אותה אליפסה.

החוק השני – חוק השטחים השווים: הקו שמחבר את כוכב הלכת עם השמש מכסה שטחים שווים במרווחי זמן שווים. משמעות חוק זה היא שככל שכוכב הלכת נע קרוב יותר לשמש, כך מהירותו גדלה.

החוק השלישי – החוק ההרמוני: כוכבי הלכת הרחוקים יותר מהשמש הם בעלי זמן מחזור גדול יותר, ומהירותם קטנה יותר.

אמצעי לתאר את התפשטותם של גלים, המיקום הגיאומטרי של אוסף כל הנקודות בגל שלהן פאזה (מופע) זהה.

כוח הפועל באזור המגע של שני גופים הנמצאים במגע זה עם זה, ופועל באופן שמתנגד לתנועה יחסית בין הגופים.